לאחרונה היה לי אתגר אמיתי עיצבתי סטודיו ביתי, בוטיקי לבגדי ילדים רוב שטחו של החדר נתפס על ידי נגרות: ארונות עם אחסון להמון בגדים, ספרייה ושולחן עבודה רציתי שהסטודיו לא ירגיש כמו חדר ארונות שיהיה נעים לבקר ולעבוד בו. אז איך בכל זאת נוצר חלל מזמין ונעים? הנגרות- נצבעה בגוון בהיר, לבן שבור מעט הצבעים שיש בסטודיו- נבחרו בקפידה ובחזרתיות כך שלא נוצר עומס ויזואלי. בנוסף, הדגשתי יתרון משמעותי בחלל שהוא -הגובה- של התקרה עשיתי זאת על ידי תכנון של פתח ארוך וצר סביב החלון

״אני רוצה סגנון מודרני אבל בעלי לא מתחבר לזה ושנינו אוהבים חפצים של פעם״ הרבה פעמים אין סגנון מוגדר שאוהבים, או שפשוט אין הסכמה על הסגנון...